1כל בכור. באדם בתחלה היתה העבודה בבכורות.2באדם ובבהמה השוה בכור אדם לבכור בהמה מה בכור אדם אתה נותנו לכהן בכל מקום אף בכור בהמה כן ומה בכור אדם אתה מטפל בו עד ל׳ יום אף בכור בהמה כן.1היום אתם יצאים אזכור קאי זכור את היום הזה אשר אתם יוצאים בחדש האביב.1והיה כי יביאך חזר והזהירם שינהגו איסור חמץ אפילו בארץ.1שבעת ימים תאכל מצות אהדריה קרא בשביל ביאת הארץ.2וביום השביעי חג חז״ק אמאי לא הזכיר שם לחוג את יום הראשון.1והגדת לבנך שאינו יודע לשאול, תאמר לו כך: מה ראה הקב״ה לתת למצרים כח לגרשנו מארצם קודם שהספיק בצקת אבותינו להחמיץ הרי בידו להעמידנו שם עד שתחמץ ועד שיכינו להם צידה לדרך. תשובה לדבר בעבור זה שקבלתי עלי לקיים מצות פסח מצה ומרור עשה ה׳ לי הנסים בצאתי ממצרים.2בעבור זה עשה ה׳ לי פרש״י רמז תשובה לבן רשע כלומר דבר זה תגיד לבן שאינו יודע לשאול, ומתיבת לי נלמד שאף זו תשובה לבן רשע כלומר לי ולא לך.1והיה לך לאות על ידך כל זה תאמר לבנך. והיה לך לאות וגו׳ כרך אחד של ד׳ פרשיות.2לך לאות הדין נותן להיות לך לאות תחלה ואחר כך לאחרים, היינו ולזכרון בין עיניך וזהו שנאמר וראו כל עמי הארץ כי שם ה׳ נקרא עליך, ואמר מר אלו תפילין שבראש.1מימים ימימה מלמד שצריך אדם לבדוק תפילין אחת לי״ב חודש נאמר כאן ימים וכו׳ דברי ב״ה, ב״ש אומרים אין צריך לבדקן עולמית. הלל הזקן אומר אלו תפילין של אבי אמא ותנן התם בחלק עמד יהודה בן בתירא על רגליו ואמר אני מבני בניהם של מתים שהחיה יחזקאל והללו תפילין שהניח לי אבא מהם.1והיה כי יביאך שלא תאמר לא צוה הקב״ה לקדש רק אותם שיצאו ממצרים לכך בא ולמדך כאן שאפילו בארץ יקדשום.2אל ארץ הכנעני על ידי שבני חת כבדו את אברהם הזקן וכששמעו שנתן הקב״ה לאבותינו את הארץ עמד הוא ופנה מפניהם, אמר הקב״ה אתה פנית מפני בני חייך הארץ תקרא על שמך, ואני נותן לך אחרת טובה ואיזו זו אפריקי.3כאשר נשבע לך ונתתי אותה לכם מורשה אני ה'.1והעברת כל פטר רחם דוגמא והעברתם את נחלתו לבתו. שמעבירין הנחלה מן הקרובים זכרים לבת אף כאן תעביר את הבכור מתורת שאר בנים לתתו להקב״ה.2וכל פטר שגר בהמה לא היה להם לישראל באותו זמן בהמה טמאה רק חמור לפיכך לא הוצרך לפרש טהורה.1וכל פטר חמר פרשה זו נשנית בשביל מצות בכור חמור ופדיון חמור שנתחדשו בה.2בבניך תפדה מצוה זו לא נהגה עד לאחר שנתקדשו הלויים בשנה שניה תחת כל בכור בבני ישראל.1מה זאת לפי שהוא רואה בן נכר ערל תושב ושכיר לא יאכל בו מה שאין כן במועדים אחרים. ד״א מה זאת על פסח ועל מצה כבר שמענו טעם, אבל על פדיית הבן והבהמה לא שמענו, ואמרת אליו כי בחזק יד וגו', על כן שהציל בכורינו ובכורי בהמתנו אני זובח וגו'.1והיה לאות על ידכה תפלין של יד זכרון לחוזק יד, ותפילין של ראש זכרון לאותות ולמופתים שעשה הקב״ה לעינינו. כדכתיב בפ׳ ואתחנן ויתן אותות ומופתים בפרעה ובמצרים לעינינו.2ידכה יד כהה לפי שהימין מזומנת לכל דבר ומושיטין אותה בכל מקום לפי שהיא עסקנית מן השמאלית ואין נכון שיהיו השמות נתונים עליה. ד״א אמרו רבותינו לפי שהימין מזומן לקשור התפילין על יד השמאל ולא השמאל על הימין וברוב מקומות נקרא השמאל יד.3ולטוטפת לשון הבטה כמו ועינוהי מטייפין על שם וראו כל עמי הארץ כי שם ה׳ נקרא עליך, ומתוך שיראו אותם יזכרו הנסים. שלימא סדרא דפרשת בא1ויהי בשלח פרעה את העם לרבות ערב רב ואיקטורין ששלח עמהם.2ולא נחם אלהים ללכת אל ארץ כנען שנתן להם. וי״ו דולא נחם יתרה היא.3דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא אעפ״י שקרוב הוא דוגמא כי לי כל הארץ רפאה נפשי כי חטאתי לך. שכל את ידיו כי מנשה הבכור. שפי׳ אעפ״י שכן ארץ פלשתים מפסקת בגבול אחד בין גבול ארץ מצרים ובין גבול ארץ כנען כמו שמצינו ביצחק שהיה יורד מארץ כנען ללכת לארץ מצרים דרך ארץ פלשתים מפני הרעב, ומה טעם לא נחם, דרך ארץ פלשתים, כי אמר אלהים פן ינחם העם על שיצאו ממצרים.4כי אמר אלהים פן ינחם העם אין להרהר על פסוק זה כי גלוי וידוע שבידו לנחותם גם דרך ארץ פלשתים ולא ישובו מצרימה, אלא כנגד מדת הדין שהיתה מקטרגת עליהם לנסותם אם ישובו אם לא ישובו, אמר הקב״ה כך גלוי לפני אם יהיו מנוסים לא יעמדו בנסיון ודוגמא זו פי׳ בפרשת בראשית גבי ועתה פן ישלח ידו.5בראתם מלחמה שהפלשתים יהיו סבורים עלינו הם באים לנקום בני אפרים שהרגנו ע״י שמהרו לצאת משעבוד מצרים ל׳ שנה. כדמתרגמינן והוה כד שלח פרעה בשביעי של פסח. והם טעו למנות את הארבע מאות שנה מזמן ברית בין הבתרים והם לא התחילו אלא משנולד יצחק וילחמו עם ישראל וישיבו את ישראל למצרים. ע״א כי קרוב הוא אבימלך מלך פלשתים קרוב הוא לפרעה מלך מצרים ואברהם נשבע לו אם תשקור לי ולניני ולנכדי, כדאיתא במדרש תהלים ואויבי חיים עצמו אמר דוד מה שנתן לאבימלך לשלשה דורות נתן לאברהם לשבעה דורות, שהרי משה שביעי לאברהם ועדיין נכדו של אבימלך קיים ולכך לא נחם דרך ארץ פלשתים פן ילחמו ישראל עמהם ועדיין השבועה קיימת, וזהו שיסד הפייט וזכר הקב״ה ברית סבו של פרעה שנשבע לו אברהם אם תשקור לי ולניני ולנכדי ולפיכך מעם פלשתים הסבו.6בראתם מלחמה מצרים ירדפו אחריהם. ופלשתים יצאו לקראתם להחזירם אל קרוביהם המצריים. ועוד שיודעים שעליהם הם באים כי ארץ פלשתים מארץ ישראל הוא כמו שפירשתי בפרשת וירא ובפרשת תולדות וכמפורש בספר יהושע ותהי להם המלחמה פנים ואחור, וע״י כך ושבו מצרימה יתנו לב לשוב מצרימה כמו שעשו אפילו כשנשתהו במדבר.1דרך המדבר ים סוף דרך המדבר של ים סוף. כמו הארון הברית שפירושו הארון שהוא ארון הברית, וכן עץ הדעת טוב ורע, שפירושו עץ שהוא דעת טוב ורע.2וחמשים מה שפירש״י מזויינים, לומר לך לא מפני שהיו יראים מן המצרים הסיבן דרך ים סוף שהרי מזויינים עלו בני ישראל ממצרים, ועוד שלא תתמה מהיכן באו להם כלי זיין במלחמת המדבר ובמלחמות ארץ ישראל. ד״א וחמשים לשון וחמש את ארץ מצרים פי׳ מכולכלים מהבצק שהוציאו מצרים שהספיק להם עד ט״ו באייר לפי שהסיבם דרך המדבר.1כי השבע השביע שבועה אחר שבועה השביע את אחיו שישביעו את בניהם דור אחר דור, אמר להם אין אני מטריח אתכם שלא כדין, משכם גנבתוני כדכתיב ויבא שכמה, לשכם החזרוני וכן עשו דכתיב ואת עצמות יוסף אשר העלו ממצרים קברו בשכם.1ויסעו מסכת ביום השני.1וה' הוא ומלאכיו. ד״א מלאך כמו שאמרנו בפ׳ וירא וה׳ זה גבריאל.2ללכת יומם ולילה ויהא פרעה סבור בורחים הם ורדף אחריהם.1עמוד הענן יומם לא תמצא תיבת יומם בכל המקרא רק בהיות השמש על הארץ, אבל תיבת יום תמצא בתורה ובנביאים ובכתובים שהוא לילה. בתורה ביום הכותי כל בכור והוא לילה. בנביאים היום יום בשורה ושם כתיב וחכינו עד אור הבקר. בכתובים יום צעקתי בלילה נגדך.2לא ימיש כמו לא מש כמו ומשרתו יהושע בן נון נער לא ימיש.
